כספי נ' קופ"ח כללית

החלטה

1. לפניי בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית וזאת בהתאם לס' 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (להלן: "החוק") ומחמת היעדר יריבות; עוד בפני תגובת התובע לבקשה.

2. סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 קובע:

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, בין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות."

2. לשיטת התובע בגדרי תביעתו, הנתבעת, שהיא קופת חולים כהגדרתה בחוק חייבת בהחזר עלות טיפולים רפואיים. בנסיבות העינין ובהתאם לחוק הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית הדין לעבודה הוא בעל הסמכות העניינית הייחודית לדון בתביעתו.

ראו בהקשר זה רע"א 363/08 מתן חיים פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת ואח', (פורסם במאגרים המשפטים):

"לגבי הרכיב הראשון המתייחס להשבת סכומים שהוצאו על-ידי המבקש לקבלת שירותים להם היה זכאי לטענתו מכוח חוק. לא יכולה להיות מחלוקת, כי הסמכות לדון בתביעה מסוג זה נתונה לביה"ד לעבודה. ביה"ד הוסמך לדון בתביעות הנוגעות למערך הזכויות והחובות הצומח למבוטח של קופת חולים על-פי החוק. סיווג הרכיב הראשון לפי פרשנותו של המבקש, לפיו ניתן לסווג רכיב זה כתביעה בעילה נזיקית מהטעם שקופת החולים ביצעה עוולה של הפרת חובה חקוקה, והסעד המבוקש נועד להשיב את הניזוק למצב בו היה לולא הפרה זו – יגרום לריקון מתוכן של סעיף 54(ב) לחוק".

3. אני ערה אמנם לכך כי התובע בתביעה הינו למעשה בנו של המבוטח, אשר טוען לזכאותו לקבלת החזרים כספיים - אך אין לטעמי כדי להשליך על שאלת הסמכות העניינית שכן נדמה כי בעל הדין הרלוונטי הינו המבוטח עצמו. שאלה שתידון - כך יש להניח - על ידי הערכאה הרלוונטית.

4. אני מורה אם כן על העברת התיק לבית המשפט המוסמך הוא בית הדין לעבודה בתל אביב. המזכירות תטפל בהעברת התיק.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: